לא אוהב ללמוד תורה- התכתבות

אהלן הרב, זה ארז. יש לי להגיד לך משהו דוגרי אם תבטיח שלא תכעס עלי...

שלום ארז. סיקרנת אותי. אתה מוזמן לנסות ואני אשתדל לשמור על קור רוח 

אני לא סובל ללמוד תורה! 

בזה העניין?? צר לי לשמוע, אבל בראש שלי רצו כבר תסריטים גרועים יותר. שדדת בנק, סחרת בסמים, חטפת מטוס או משהו. אז בעצם אתה אומר שאתה לא אוהב ללמוד תורה?

ממש לא אוהב, ובישיבה מכריחים אותנו לשרוף מלא שעות ביום על הדבר הזה. גמרא, הלכה, תנ"ך, מחשבת ישראל. אוווווף. מרגיש שיוצא לי עשן מהאוזניים מרוב עצבים 

תגיד, מתמטיקה אתה אוהב ללמוד?

לא

ואנגלית?

NO

ופיזיקה?

אני במגמת ביולוגיה, אבל את שתיהן אני לא אוהב.

אז אולי לא התורה פה אשמה? אלא העניין הוא שאתה פשוט לא אוהב ללמוד, לא משנה מה?

אני מניח שגם זה נכון. אח שלי צוחק עלי שאם היה באולמיפיאדה תחרות בעצלנות הייתי זוכה בזהב, אבל הייתי מתעצל לבוא לקבל אותה   חחחחחחחחחחחחח

תראה ארז, הנכונות להתאמץ ולהשקיע במשהו, גם כשלא הכי בא לי וכיף לי לעשות אותו, היא דבר חיוני לכל מי שרוצה להצליח ורוצה לעשות משהו עם החיים שלו. זה נכון בלימודים, בצבא, בעבודה, בזוגיות, בגידול ילדים, ובכל תחום משמעותי שתפגוש בעתיד. 
אלא מה, בגלל שאנחנו חיים בעולם עתיר טכנולוגיה שבהקלקה אחת אפשר לבצע פעולה, ושפע של מכשירים (רכב, סלולארי, מיקרוגל, מכונת כביסה...) מאפשרים לנו לעשות דברים משמעותיים בלי להתאמץ בכלל - אנו מתרגלים לכך שהכול בא נורא בקלות. שלא צריך להתאמץ על דברים. הבעיה שלא בכל תחום זה עובד. יש מקומות בהם חייבים להזיע ולהשקיע כדי לראות פירות...

הר"מ שלי תמיד חופר לנו שעל הדברים השווים בחיים צריך להתאמץ. לאכול גלידה או לראות סרט זה קל נורא. מצד שני אחרי עשר דקות לא נשאר לך מזה הרבה. להוציא רישיון נהיגה או תעודת בגרות, לעומת זאת, דורש ממך הרבה יותר, אך זה גם משהו שהולך איתך הלאה לכל החיים.

צודק לגמרי. וכל זה נכון כמובן גם כשעוסקים בעולם הרוחני. תפילה, עבודת המידות, לימוד תורה. אי אפשר להכניס דיסק און קי למוח שלנו ולהעביר בעשר שניות את הקובץ של כל הש"ס, וטרם המציאו אפליקציה שתתקן לנו את מידת הענווה. מה שלא נעשה במו ידינו בעמל והשקעה, פשוט לא יקרה ולא יהיה שלנו.

אני מבין מה שאתה אומר אבל אולי בלימוד תורה יש עוד סיבה למה קשה לי מלבד העצלנות. מתמטיקה או אנגלית ברור לי למה זה חשוב ושיש סיכוי שאצטרך את זה בחיים שלי. אבל לגבי לימוד תורה וגמרא, בחיי שאני לא מבין מה ייצא לי מזה. אני לא הולך להיות רב גדול וגם לא קטן. לא פוסק הלכה ולא דיין. לא ברור לי מה אני מרוויח מכל השעות האלו שאני טוחן גמרא ואמונה...

מה החלום שלך, ארז? מה היית רוצה להיות עוד עשר שנים, נגיד?

דוגרי?

דוגרי!

אל תצחק עלי, אבל שוער בבית"ר ירושלים 

מעולה. ושוער בבית"ר ירושלים לא צריך לדעת תורה?

חחחחחחחח. ברור שלא. שוער חייב לדעת לעצור גולים הכי טוב שרק אפשר. על זה משלמים לו כאלו בוחטות.

כן, אבל איזה מין בן אדם הוא יהיה? איזו מין אישיות תהיה לו? במה הוא יאמין? איך הוא יחנך את הילדים שלו? מה יהיו הערכים שינחו אותו כשהוא בא לקבל החלטות בחיים?

לא יודע. אף פעם לא חשבתי על זה.

תראה, כדורגל או כל תחום אחר שאדם עוסק בו (רופא, עורך דין, חקלאי וכדו') זה דבר שיכול להביא לאדם פרנסה, הנאה, תרומה למדינה וכדו', אך עדיין זה לא עונה על השאלה היסודית – איזה מין חיים הוא יחיה?! אדם הוא לא סתם רובוט שמבצע משימות והוא אפילו לא שימפנזה משוכלל. לאדם יש נפש, הוא נברא בצלם אלוקים, יש לו נשמה. גם אם הוא יהיה שוער בריאל מדריד עדיין הוא צריך להיות אדם מוסרי, אדם שיש גם רוחניות בחיים שלו ולא רק עבודה טכנית, אדם שמאמין בערכים ולא רק עובד כל החיים בשביל לעשות עוד כסף ולהיות מפורסם.

סבבה. ואיך כל זה קשור לתורה? 

התורה היא מתנה שקיבלנו משמים. סוג של וויז אלוקי שלוקח את החיים של האדם עלי אדמות ונותן להם כיוון. שמכניס רוח, ערכים, אמונה ומוסר בתוך החיים הטכניים והשטחיים שאדם עלול ליפול אליהם. זה שלפעמים קשה לנו ללמוד ולהתחבר אליה זה בגלל שהיא באמת נמצאת בגובה אחר ומכניסה לחיים שלנו סוג של חשיבה והתנהגות שאנחנו לא מורגלים אליהם. אספר לך דבר מעניין ששמעתי לפני שבוע בכלא.

בכלא?!!! הרב, מה יש'ך לחפש שם?! 

תירגע, הכול בסדר . לא עשיתי שום דבר קרימינאלי. אני מגיע לשם לפעמים להעביר שיעור לאסירים ולאחרונה נפגשתי עם המנהל של אחד מבתי הכלא הגדולים בארץ שסיפר על נתונים עצובים מאוד. מתברר שרוב האסירים שמשתחררים מהכלא אחרי שסיימו לרצות את עונשם, חוזרים אליו תוך זמן קצר. כמעט 70 אחוז מבין האסירים שבים למעגל הפשע וזה רק עניין של הזמן עד שיבצעו את השוד או הרצח הבא ויחזרו שוב לכלא. הכלל הזה נכון לכל האסירים מלבד סוג אחד. אלה שבתוך חומות הכלא התחזקו מבחינה רוחנית וחזרו בתשובה. "כשהם יוצאים" אמר מנהל הכלא, "אני יודע שהם לא יחזרו יותר. הם עולים על דרך חדשה". מתברר שיש משהו בכוח של התורה שפשוט מצליח למשוך אותם למעלה ולחלץ אותם מהבוץ העמוק שהם שקועים בתוכו ולאפשר להם לשקם את עצמם ולשוב לחיים ישרים ובריאים. כנראה גם אנחנו לא מעריכים מספיק את הכוח של התורה שאנחנו לומדים...

זה באמת מרשים לשמוע את זה, ועדיין בקטע האישי ממש קשה לי....

תראה, חז"ל אמרו "אין אדם למד תורה אלא במקום שליבו חפץ". התורה היא גדולה ועצומה. יש לה הרבה חלקים (תנ"ך, מוסר, אמונה, חסידות, גמרא, הלכה, קבלה, מדרש ועוד). לא כל אחד מתאים להכול. עם הזמן אדם לומר אילו דברים יותר מתאימים לו ומחיים אותו והוא יכול להתמקד בהם יותר. כמובן, גם חשוב לעשות את הלימוד בצורה נכונה. יש כאלו שקשה להם בגלל שהם לא עובדים בצורה שמתאימה להם, אבל בשביל זה הכי טוב שתתתיעץ עם הר"מ שלך שמכיר אותך ואולי הוא יוכל להתאים לך תוכנית מיוחדת שתתחבר אליה יותר.

* וואלה הרב, תודה רבה. אני אנסה את זה. שיהיה לך חג שבועות שמח! 

- גם לך. מוזמן לספר לי בהמשך איך הולך...